גזר דין בתיק ת"פ 38185-09-10

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 [להלן: חוק הכניסה] בכך שביום 26.1.10 העסיק בדירתו בעבודות שיפוץ שני תושבי איזור (מחבלה ועזון עתמה) ששהו בארץ שלא כדין.

2.         במסגרת ההסדר, נשלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו לצורך בחינת ביטול ההרשעה, לבקשת ההגנה, כשהמאשימה הציגה את עמדתה העונשית לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ייאמר כבר, כי שירות המבחן ממליץ לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו של"צ. במקביל, נשלח הנאשם לממונה על עבודות השירות, ולבסוף, לאחר שלא התייצב בפני הממונה, חוות-דעת מיום 28.12.2011 מעלה כי הינו כשיר לרצות את עונשו בדרך זו.

3.         ב"כ המאשימה טענה, כי אמנם המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אך עולה כי הנאשם הינו קבלן, אשר במסגרת תחום עבודתו מכיר את ההסדרים הקיימים בעניין העסקת עובדים מהשטחים. לגבי אחד העובדים נטען כי הינו בן של עובד המוכר לו, הסתמך על אמרתו ולא בדק קיומו של אישור, כאשר לגבי העובד הנוסף לא נתן כל הסבר לכך שלא בדק את מעמדו. לטעמה, כי אין כל נסיבות מיוחדות המצדיקות לחרוג מהכלל המחייב להרשיע נאשם בדין, ולאור מדיניות הענישה הנוהגת עותרת היא היא להטיל מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

4.         הסניגור הדגיש, כי המדובר בנאשם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, בעל משפחה, מפרנס יחיד בעבודתו כקבלן. לטענתו, אכן הסתמך על דברי אביו של העובד הבלתי חוקי, שהינו בעל אישורים, ונהג באופן רשלני אך ללא זדון. הדגיש, כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה עוד במהלך חקירתו. לענין ההרשעה הדגיש, כי הנאשם הינו קבלן רשום, ועל-פי חוק במידה ויורשע בדין רשיונו יישלל. הסניגור לא ניתח את הוראות החוק הרלבנטיות, אך הגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו ופרסום מאתר משרד המשפטים. הרחיב באשר לפגיעה הכלכלית בעסק ובמשפחה, כשייגרם לו נזק בלתי הפיך מעצם הרשעה בשל הלוואות בהיקף של מליוני שקלים. על כן, על-פי הקריטריונים שנקבעו ב הלכת כתב, סבור הסניגור כי עניינו של הנאשם מאפשר לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת, לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו של"צ בהיקף נרחב כמומלץ.

5.         בדברו לבית-המשפט מסר הנאשם, כי מעד באופן חד-פעמי, הביע צער וחרטה על מעשיו, ובמידה ויורשע ייפגעו רבים נוספים.

6.         מהתסקיר למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו בן 44, אב לשלישיה, קבלן לעבודות הנדסה בנאיות ובבעלותו וניהולו חברה לבניה. קצינת המבחן התרשמה מאדם בעל נורמות וערכים מקובלים, המתפקד באורח תקין בכל מסגרות חייו. באשר לעבירה טען, כי בסמיכות למעבר המשפחה לביתם החדש, הומלץ לו על-ידי אחד מפועליו, אשר חלה, להעסיק באופן זמני את בנו כשטען כי הינו בעל היתר לכך. בשל תנאי לחץ בהם היה נתון ובהעדר תשומת לב, לא אימת את פרטי רשיון העבודה של אותו פועל ופועל נוסף שעבר במקום בחיפוש אחר עבודה. להתרשמות קצינת המבחן, ניכר כי הנאשם מכיר בחומרת התנהגותו ובסיכון הטמון בה. לאור ההתרשמות החיובית מהנאשם והעובדה כי המדובר בהסתבכות יחידה בפלילים, ובעיקר לאור הסיכון הקיים להמשך עבודתו במקצועו כקבלן ויכולתו לפרנס את משפחתו, ממליצה קצינת המבחן לבטל הרשעתו בדין ולהסתפק בהטלת ענישה חינוכית בדמות 250 שעות של"צ.

7.         עיון בפסיקה שהוגשה על-ידי הסניגור ובחקיקה הרלבנטית (סעיף 8(א)(2) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט - 1969 ותקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), התשמ"ט - 1988) מעלה כי הרשעה בדין מעמידה בסיכון את מקור פרנסתו של הנאשם. עם זאת, לטעמי, למרות הפגיעה האפשרית בעיסוקו, עם כל המשמעות הנלווית לכך, והעובדה שהמדובר בהסתבכות יחידה בפלילים, אין זה אפשרי לסיים את עניינו של הנאשם ללא הרשעה מבלי שתהיה בכך פגיעה באינטרס הציבורי.

8.         הצדק עם ב"כ המאשימה, כי דווקא תחום עיסוקו של הנאשם הוא אחד הגורמים המחייבים להותיר את ההרשעה על כנה. כשבוחנים את נסיבות האירוע והעושה, על-פי הקריטריונים המחייבים בפסיקת בית-המשפט העליון (ראו, למשל, ב: רע"פ 3674/04 אבו-סאלם נגד מדינת ישראל, פורסם בנבו מיום 12.2.06, ובמיוחד בסעיף 14 לפסק-הדין) הרי שהנאשם, שהינו קבלן רשום הנושא אחריות רבה על כתפיו, ואחרים שכמותו, מחוייבים להקפיד הקפדה יתרה בכל הקשור להעסקת תושבי שטחים. הזמינות והפיתוי שבהעסקת עובדים בלתי חוקיים מקרבים את הנאשם לליבת הסיכון שבתכלית העבירות לפי חוק הכניסה לישראל, ועל כן אין מקום לנהוג איתו ביתר גמישות ולסטות ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה. בנוסף, המדובר בתופעה נפוצה במיוחד באזורינו, ועל כן בית-משפט זה מחוייב ליתן משקל ממשי לצורך שבהרתעת הרבים. הנאשם היה בוודאי מודע להשלכות מעשיו, ולא נמצא כל הסבר חריג בנסיבותיו להעסקת שני עובדים אקראיים - דווקא בביתו שלו - אשר יכול להביא לסיום ההליך באופן שאינו מצוי בהלימה לחומרת המעשים, דווקא נוכח עיסוקו.

9.         קיימים, אכן, שיקולים רבים העומדים לזכותו של הנאשם. המדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ומתפקד, בעל משפחה, אשר לקח אחריות על מעשיו עוד במהלך חקירתו וכיום מודע לסיכון הטמון בהם. האירוע נותר בגדר הסתבכותו היחידה בפלילים, עליו הוא מצר עד היום. עם זאת, שיקולים אלו דינם להילקח בחשבון בטווח הענישה הנוהגת, המחייבת השתת ענישה מוחשית בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לצד קנס הולם.

10.        לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

            מאסר בפועל של 45 ימים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

            עבודות השירות יבוצעו ב"עלומים", החל מיום 1.4.12. במועד זה, או בכל מועד אחר שייקבע על-ידי הממונה על עבודות השירות במהלך חודש אפריל, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

            מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. עוד מובהר ,כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

                מאסר עלתנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

                קנס בסך 5,000 ש"ח, או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.12.

משום עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות) - ועל מנת להבטיח את התייצבות הנאשם לריצויין והשלמתן - תיאסר יציאת הנאשם מהארץ עד לתום ביצוע העבודות, ותיחתם ערבות עצמית על סך 5000 ש"ח.

המזכירות תעביר העתק מגזר-הדין לממונה על עבודות השירות.

  הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,  05 מרץ 2012, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: